נקי כפיים - יושר בעסקים

نظيفة حاد - نزاهة العمل الحاخام يعقوب الحاخام اسرائيل وغسدون أوامر لتحميل وحصة

ספר נקי כפיים עוסק בזהירות מעניין הגזל והחשיבות הרבה לנהוג בניקיון כפיים

להלן ציטוט מההקדמה:

הקדמה - גזל מקטרג בראש

אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לג, ג): קֻפָּה מְלֵאָה עֲוֹנוֹת - גָּזֵל מְקַטְרֵג בָּרֹאשׁ. מְפָרֵשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר הַכֹּהֵן מֵרָאדִין: הַמְחַבֵּל הַמַּשְׁחִית שֶׁנִּבְרָא מֵעֲוֹן הַגָּזֵל הוּא חָצוּף וּמְחֻצָּף עַד מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲשֵׂה הַגְּזֵלָה הוּא גַּם כֵּן מַעֲשֶׂה חֻצְפָּנִי וְנוֹעָז. מְחַבֵּל זֶה קוֹפֵץ בְּרֹאשׁ כָּל הַמַּשְׁחִיתִים שֶׁנּוֹצְרוּ מֵעֲבֵרוֹת אֲחֵרוֹת כְּדֵי לִגְבּוֹת מֵהַבְּרִיּוֹת אֶת חוֹבוֹ. בְּעִקְּבוֹת מְחַבֵּל זֶה רָצִים כְּבָר כֻּלָּם לִגְבּוֹת אֶת חוֹבָם. מֵעַתָּה נָבִין הַסִּבָּה שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל נֶעֶנְשׁוּ בְּעִקָּר עַל הַגָּזֵל, כְּדִכְתִיב (בראשית ו, יג): "קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ". אַף שֶׁדּוֹר זֶה עָבְרוּ כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַגָּזֵל.

הִמְשִׁיךְ הֶ"חָפֵץ חַיִּים": הִנֵּה תַּכְלִיתָם שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְתַכְלִיתוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים הִיא תְּפִלַּת נְעִילָה הַחוֹתֶמֶת אֶת כָּל תְּפִלּוֹת הַיּוֹם, וְהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם. מְעַנְיֵן, כִּי הַנְּקֻדָּה הָרְצִינִית בְּיוֹתֵר בִּתְפִלָּה זוֹ אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁאוֹמֶרֶת: "וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה, לְמַעַן נֶחְדַּל מֵעשֶׁק יָדֵינוּ!" וְלִדְבָרֵינוּ מוּבָן הַדָּבָר, הֱיוֹת וְגָזֵל - חוּץ מֵהֱיוֹתוֹ מִסּוּג עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ שֶׁאֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ - הוּא מְעוֹרֵר קִטְרוּג גַּם עַל יֶתֶר הָעֲבֵרוֹת.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? אָדָם פָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל. הַנּוֹשִׂים בָּאִים אֶל בֵּיתוֹ כְּדֵי לִגְבּוֹת חוֹבָם מֵחֶפְצֵי בֵּיתוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין אִישׁ מֵעֵז לַחְטֹף כָּרִים וּכְסָתוֹת, שֻׁלְחָן וְכִסֵּא וְכַדּוֹמֶה. אַךְ אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מְחֻצָּף שֶׁחוֹטֵף מִכָּל הַבָּא לַיָּד - בְּעִקְּבוֹתָיו גַּם הָאֲחֵרִים שׁוּב אֵינָם בּוֹרְרִים אֶת אֲשֶׁר הֵם חוֹטְפִים, וּבַסּוֹף מַצִּיגִים אֶת הַנִּתְבָּע כִּכְלִי רֵיק. כְּמוֹ כֵן אַל יַשְׁלֶה אָדָם אֶת עַצְמוֹ כִּי יוּכַל לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם אֶת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים בְּאִם לֹא הֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה שֶׁתַּחַת יָדוֹ, אִם כִּי אָנוּ רוֹאִים לִפְעָמִים אֲנָשִׁים עַרְמוּמִים וְאֵינָם נִפְגָּעִים, אֵין זֹאת אֶלָּא מִשּׁוּם אֵיזוֹ זְכוּת שֶׁתּוֹלָה לָהֶם, אַךְ לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן. (חפץ חיים ופעליו, חלק ג, פרק קה)

בְּיָמֵינוּ, יְמֵי עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, כַּאֲשֶׁר מִדַּת הַדִּין מְחַפֶּשֶׂת וּמְחַטֶּטֶת לִמְצֹא אֶת "הָרְאוּיִים" לְפָגְעָם בְּמִדַּת הַדִּין, הֲרֵי שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה תִּמְצָא אֶת אֵלּוּ שֶׁדָּבַק בְּכַפֵּיהֶם עֲוֹן הַגָּזֵל הַמְקַטְרֵג בְּרֹאשׁ כָּל הָעֲוֹנוֹת.

מצווה להוריד ולשתף אחרים